זה לא סיפור על ספורט.
זה סיפור על שינוי מבפנים.
מאז שאני זוכר את עצמי, התמודדתי עם קשב וריכוז.
עם רעש פנימי, עומס, חוסר שקט, ותחושה שהגוף והראש לא תמיד עובדים יחד.
עם השנים גיליתי משהו ששינה לי את החיים:
התנועה היא לא רק ספורט. היא דרך לפרוק, לאזן, לשחרר ולהחזיר לעצמי שליטה.
הספורט הפך בשבילי לכלי.
כלי לשקט פנימי.
כלי לפירוק אמונות מגבילות.
כלי לבניית ביטחון, חוסן ואמונה עצמית.
בשנת 2019 ניסיתי להתקבל לנינג׳ה ישראל — ולא התקבלתי.
אבל במקום לוותר, החלטתי שזה לא סוף הסיפור. התאמנתי, חיפשתי את המאמנים הטובים ביותר, דחפתי את עצמי קדימה, ובסוף הגעתי לעונה הבאה — עד חצי הגמר.
בשנת 2023 חזרתי שוב למסלול.
באמצע המקצה נפלתי בעוצמה על עצם הזנב. הגוף כאב, אבל משהו בתוכי סירב לעצור. המשכתי עד הסוף, הגעתי לקיר — ונתליתי עליו דקות ארוכות בלי לוותר.
לא הצלחתי לעבור את הקיר.
אבל באותו רגע הבנתי משהו עמוק יותר:
היום אני מביא את הדרך הזו לילדים ובני נוער.
דרך תנועה, מיומנויות פיזיות, עבודה רגשית ושחרור חוויות שנלכדו בגוף — אני עוזר להם לבנות ביטחון, לפרק חסמים, ולהרגיש שהם מסוגלים הרבה יותר ממה שהם חושבים.
אני לא מלמד ילדים רק להצליח.
אני מלמד אותם לגלות מי הם ברגעים שקשה להם.